ליעד מבטים

אני זוכרת שעשיתי את הקורס "שינה והפרעות שינה בילדות" כחלק מהתואר שלי ממש אחרי שינאי (הבכור שלי שכיום בן 7) נולד, ורציתי מאוד לעשות את העבודה הסמינריונית שלי עליו. היה נראה לי שיהיה ממש מעניין לחקור אותו לעומק כמו שפיאג'ה עשה עם הילדים שלו. לצערי רכזת הקורס לא אפשרה לי (עשיתי במקום זה על הקשר בין אינטליגנציה רגשית של ההורה והשינה של התינוק). אז, לא היה לי עוד מושג שאחשוב לעסוק בתחום התינוקות. כיום, אחרי חמש שנים של התעסקות בתינוקות של אחרים, אני מוצאת את עצמי במצב דומה. אמנם אין קורס כרגע שמבקש ממני לסיים עבודה מחקרית, אבל בכל זאת אני מוצאת את עצמי חוקרת לעומק את התינוק שלי מתוך סקרנות. התוצאה מדהימה. אני אתן דוגמא לתחושה, אמנם ההשוואה קצת גרועה מבחינת החשיבות של הדבר, אבל זה קצת כמו לראות סרט, עם עלילה מורכבת, בפעם השלישית ולהבין כל מני דברים שעכשיו ברור לך שלא הבנת בפעם השנייה, ובפעם הראשונה היו בכלל רחוקים מהתודעה שלך. בו זמנית התחלתי גם לחקור את עולם התקשורת של תינוקות בספרות. לא חשבתי שזה אפשרי, אבל אני מתחילה להבין עוד יותר כמה נפלאים הם התינוקות, כמה הם בעצם מתקשרים איתנו, כמה חשוב זה לשים לב ולהתיחס. אני מבינה יותר ויותר מה זה הורות בקשב וכמה זה מספק לשני הצדדים. אני מאמינה שיהיו לי עוד המון דברים לשתף בהמשך המסע הנפלא…